כבר שנים שאני מנהלת רומן עם הטארוט. נכנסת לפורומים באינטרנט, שואלת שאלות. אפילו קנו לי חבילת קלפים.
וכמו בכל עולם הרוח, גם כאן יש בי את המלחמה התמידית בין הרצון להאמין לקלפים, ומצד שני הפחד להאמין בהם.
כי אם אני מאמינה להם לגמרי זה דורש ממני לעשות דברים או אומר שאני מבזבזת את חיי בלא לעשות את מה שאני אמורה לעשות.
78 קלפים יש בטארוט. לכל אחד סיפור, לכל אחד מסר. הם עונים לי בצורה ברורה וחדה ואני מתמסרת לתשובות.
ועדיין לא עושה איתן כלום.
כבר שנה או יותר שאני בטוחה שאוטוטו אני אעז. ובכל פעם משהו בתוכי מכבה את היצר ומשקיט אותי לזמן מה.
יום יבוא אני אומרת. ומשהו בתוכי צוחק. כן אנחנו מכירים אותך. כמו תמיד לא תעשי כלום עם הרצון. כמו תמיד תקברי אותו באדמה.
אני יודעת שהטור הזה מבאס. ולא מעודד ודי מלנכולי.
אבל לפעמים פשוט קשה לי לראות את הצד החיובי שבדברים.
ובימים האחרונים אני כועסת על עצמי. על חוסר המעש. על השקיעה ביום יום ועל הבגידה בחלומות שלי ובמציאות החלופית שלי שכל כך נכונה לי. מציאות שבה אני אומרת את שלי, פועלת למען עצמי ומגשימה את מה שצריך להיות שלי.
עולם שבו אני מטפלת, יוצרת, עוזרת ומתחברת. עולם של פנטזיות, של כיף, של יופי.
ולא עולם ריאלי ומדכא של אחריות, של חובות, של מטלות ושל עתיד מסוכן.
כי שניהם קיימים בי. העולם של הפנטזיות ואיתו הפחד שמזכיר לי שיש אחריות ויש סיכוי שהמהלכים שלי הולכים לגרור אותי למטה, אותי ואת כל המשפחה ושיש נפשות שתלויות בי ושיש דורות שלמים שעלולים לשלם על הפזיזות שלי, פזיזות שמתאימה לנערות רומנטיות קלות דעת ולא לי, בחורה רצינית, אחראית ושקולה.
אז מי אני?
הרומנטיקנית? היוצרת? האמנית? המטפלת?
או אולי בחורה חסרת אחריות שצריכה להזכיר לעצמה איפה היא שכחה את המחיובויות שלה ושהיא צריכה לחזור לתלם ויפה שעה אחת קודם?
אני חושבת שאני היא זו שבונה חומה גבוהה ומוצקה ליד הבריכה של השפע, ממש רגע לפני שאני קופצת. חומה מזכוכית אטומה שמאפשרת לי לראות שיש שם משהו אבל בו בזמן מאפשרת לי לחשוב שזה רק בראש שלי.
חומה שמונעת ממני לקפוץ אבל רק כי אני בניתי אותה ומאפשרת לי לשכוח שיש מים טריים ונהדרים שם בחוץ. משכיחה ממני שמי שלא מעז לא יהנה מהקרירות שלהם ולעולם לא ילמד לשחות.
אבל אני ממשיכה לבנות אותה, כי כבר התחלתי, כי כבר השגתי את חומרי הגלם וכי זה נוח הרבה יותר מלקפוץ למים.
מישהו מוכן לעצור אותי? או אולי להושיט לי פטיש?