איך יודעים? איך יודעים שיש משהו אחר, נסתר מהמציאות היומיומית? איך יודעים שהעולם מורכב מחלקים נסתרים שלא גלויים לכל אדם?
י
אצלי הידיעה התחילה בכרטיסי חיש גד. סבא היה לוקח אותי לגרד כרטיסי חיש גד. בילוי משותף בחופשים שביליתי איתו ועם סבתא.
החלק המסעיר באותם כרטיסים הוא הידיעה מתי ואיזה כרטיס הוא הכרטיס הזוכה! אז נכון אף פעם לא זכיתי ביותר מכרטיס חינם או בכמה עשרות שקלים. אבל זכיתי במשהו הרבה יותר מסעיר. זכיתי להכיר את אחד מהחושים הפנימיים שלי. הם היו קוראים לי - הכרטיסים. הייתי עוברת ליד דוכן פיס ופתאום הייתי מרגישה את זה. משהו בתוכי היה זועק. עצרי. מן עקצוץ כזה. התרחבות של הלב, נשימת אויר מואצת, עיניים מתמלאות ברק. והבנה.
החוק היה ברור - ניגשים לדוכן ומבקשים מהמוכרת את הכרטיס הראשון באחת החבילות. זה תמיד עבד. תמיד חיכה לי שם כרטיס זוכה. ואסור היה לגרד עוד כרטיס. הכרטיס הבא מעולם לא זכה.
בחנתי את התחושה במשך השנים והיא אף פעם לא אכזבה. כשלא הרגשתי אותה והתעקשתי למלא לא היה שם כרטיס זוכה. וכששמעתי לה זכיתי.
לא בכסף (בדרך כלל) אבל בהוכחה. בתחושה שמישהו שם משתעשע איתי וקורא לי לצאת למסע.
ואיזה מסע מרתק!
י
אצלי הידיעה התחילה בכרטיסי חיש גד. סבא היה לוקח אותי לגרד כרטיסי חיש גד. בילוי משותף בחופשים שביליתי איתו ועם סבתא.
החלק המסעיר באותם כרטיסים הוא הידיעה מתי ואיזה כרטיס הוא הכרטיס הזוכה! אז נכון אף פעם לא זכיתי ביותר מכרטיס חינם או בכמה עשרות שקלים. אבל זכיתי במשהו הרבה יותר מסעיר. זכיתי להכיר את אחד מהחושים הפנימיים שלי. הם היו קוראים לי - הכרטיסים. הייתי עוברת ליד דוכן פיס ופתאום הייתי מרגישה את זה. משהו בתוכי היה זועק. עצרי. מן עקצוץ כזה. התרחבות של הלב, נשימת אויר מואצת, עיניים מתמלאות ברק. והבנה.
החוק היה ברור - ניגשים לדוכן ומבקשים מהמוכרת את הכרטיס הראשון באחת החבילות. זה תמיד עבד. תמיד חיכה לי שם כרטיס זוכה. ואסור היה לגרד עוד כרטיס. הכרטיס הבא מעולם לא זכה.
בחנתי את התחושה במשך השנים והיא אף פעם לא אכזבה. כשלא הרגשתי אותה והתעקשתי למלא לא היה שם כרטיס זוכה. וכששמעתי לה זכיתי.
לא בכסף (בדרך כלל) אבל בהוכחה. בתחושה שמישהו שם משתעשע איתי וקורא לי לצאת למסע.
ואיזה מסע מרתק!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה